<h1>סמ"ג עשין סימן נ'</h1>
<h2>דף קד:</h2>
הכותב גט צריך לעשותו כתיקון ספר תורה שתהיה כל אות ואות מוקפת גויל שלא תגע אות לאות, ולא מטעם שגט נקרא ספר שהרי ספר דורשו התלמוד (גיטין כ"א ב') לספירת דברים, אלא מפני שאינה נכרת יפה כשהיא מחוברת לחברתה (ע"פ סה"ת סי' קי"ג). ובדיעבד, אור"י (שם כ' ב' תד"ה לא ע"ש) שאין לפוסלו בשביל כך שהרי אין כתוב בו וכתבתם כתיבה תמה כמו בתפילין או מזוזות. ומ"מ לא נהגו לזיין שעטנ"ז ג"ץ בגט מפני שבלא שום זיון נקראת אות כדאמרינן (שבת ע"ג א' ורש"י ד"ה כותב) גבי הכותב שתי אותיות בשבת חייב מפני שעל קרשי המשכן היו כותבין אלף בית לידע איזו בן זוגו, ואומר שם (ק"ד ב') שאם נטלו לגגו של חית ועשאו שתי זיינין חייב, הרי לך שאע"פ שאלו הזיינין אינן מזוינין נקראין אותיות כיון שאין דעתו לזיינן. ומה שאומר שם תנא נתכוין לכתוב [אות] אחת ועלה בידו שתים חייב, פירוש נתכוין לכתוב שתים בזה אחר זה ועלו בידו שתים בבת אחת חייב, והתניא פטור לא קשיא הא דבעי זיוני הא דלא בעי זיוני, פירוש הא דתניא פטור בדבעי הסופר לזיינם ולכך אין נקראות אותיות עד שיזיינם כיון שדעתו לזיינם, מאחר שאין ראייה ברורה שיצטרך לזיין אותיות שבגט אין לשנות המנהג פן יוציאו לעז על הגיטין הראשונים וגם כמה סופרים אין בקיאין לזיין ויקלקלו האותיות עד שלא יהיו כמשפטן (ע"פ סה"ת סי' קי"ד) ואמרינן בירושלמי בפרק אלמנה ביבמות (דף מ' א') אם הלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג.
